כפר השעשועים רשת חנויות צעצועים בע"מ נ' נטו (אלאורי) תקשורת בע"מ ואח'

החלטה

בפני התנגדות לביצוע 4 שטרי חוב בסך 200,000 ₪ כל אחד (להלן: "השטרות"), כולם משוכים על ידי המבקשת 1 לפקודת המשיבה ליום 8.9.11 ונושאים חתימת ערבות אוואל של המבקשים 2 – 5.

טענות המבקשים

המשיבה הינה חברה פרטית העוסקת במכר צעצועים בפריסה ארצית תחת השם "כפר השעשועים". המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") הייתה במועדים הרלוונטיים לבקשה זו בעלת חנויות למכירת צעצועים. המבקשים 2 – 3 הינם בני זוג, בעלי השליטה ומנהלים במבקשת. המבקש 4 הינו אביה של המבקשת 2 והמבקש 5 הינו אביו של המבקש 3. המבקשים 2 – 5 ערבו להתחייבויות המבקשת כלפי המשיבה.

בהתאם להסכם מיום 18.7.07 (להלן: "הסכם הזיכיון"), קבלה המבקשת מהמשיב זיכיון להפעלת חנות צעצועים תחת השם "כפר השעשועים" ושילמה עבורו סך של 160,000 ₪. לטענת המבקשים, הסכם הזיכיון כולל תנאים דרקוניים המאפשרים למשיבה) לנהוג בחוסר תום לב, בגזל, בכפיה וכיו"ב, כגון הזכות לביטול מיידי של ההסכם והזכות להיכנס לחנויות המבקשת ולתפוס בהן מוצרים.

בדיעבד, כך נטען, הסתבר למבקשים שהמשיבה עכבה במזיד את פתיחת חנות המבקשת בגן יבנה כדי שלא לפגוע בבעל הזיכיון של כפר השעשועים באשדוד ובכך גרמה למבקשים אובדן הכנסות ניכר במהלך חדש אוגוסט. המבקשים רואים בכך הפרה ראשונה של התחייבויות המשיבה ואומדים את נזקיהם עקב הפרה זו בסך של 335,740 ₪.

בנוסף, החנות נועדה להיפתח בשטח שכור וכאשר התלבטו המבקשים באשר לשטח החנות הראוי, "פסקה" המשיבה שעליהם לשכור דווקא חנות גדולה בשטח של 220 מ"ר ולא חנויות קטנות יותר שיכולים היו לשכור.

ההשקעה הראשונית אשר נדרשה לפתיחת החנות הגיעה כדי 610,000 ₪ וכללה תשלום עבור הזיכיון בסך 160,000 ₪; תשלום עבור מלאי בסך 250,000 ₪ והשקעה בזיווד החנות בסך של 200,000 ₪.

תמהיל המוצרים אשר נרכשו מהמשיבה לקראת פתיחת החנות נבחר על ידי המשיבה אך התברר שהמוצרים מכסים רק מחצית משטח החנות והמבקשת נדרשה לרכוש מוצרים בסך של 250,000 ₪ נוספים כדי להימנע ממצב בו מדפי החנות ריקים. כך השקיעו המבקשים בסך הכל 860,000 ₪ במקום 610,000 ₪ כאשר לו ידעו זאת מראש כלל לא היו רוכשים את הזיכיון.

במהלך 2007 הגיעו המבקשים למסקנה שאחוזי הרווח ביחס להיקפי הפעילות נמוכים ולכן כדאי לרכוש זיכיון לסניף נוסף. כך סוכם בין הצדדים על רכישת זיכיון לחנות נוספת של "כפר השעשועים" בגדרה כנגד 200,000 ₪.

במשך כשנתיים העסקים התנהלו לשביעות רצון כולם ובתחילת 2010 הוסכם לפתוח חנות נוספת וגדולה, אשר שטחה יחולק למכירת צעצועים ולמכירת כלי בית. על רקע זה גם נחתם הסכם זיכיון עם חברת ששת רשת חנויות לכלי בית בע"מ (להלן: "ששת"), שהינה חברה אשר נמצאת באותה בעלות כמשיבה. אותר מבנה מתאים בשטח של כ- 600 מ"ר ונתגבשה הבנה כי המבקשת תפתח חנות במיקום זה וזו תחולק בין הצעצועים (400 מ"ר) לכלי בית (200 מ"ר). התאמת המבנה לחנות המיועדת הצריכה השקעת כספים בהיקף של למעלה מ- 300,000 ₪ לשיפוץ המבנה והשקעת 150,000 ₪ נוספים בהתאמתו כחנות.

הסניף החדש נפתח ביום 3.3.10 וכלל מלאי סחורה אשר נרכשה מהמשיבה ומששת בשווי של 1,150,000 ₪. אשראי בהיקף זהה לכך אמורה הייתה המשיבה להעמיד למבקשת אך בפועל, לא הועמד האשראי לו התחייבה המשיבה ובהיקף התואם את גודל הסניף החדש. כתוצאה מכך, לא אפשרה המשיבה למבקשת לרכוש סחורה נוספת, המדפים התרוקנו והיקפי המכירות צנחו. למעשה, עצירת האשראי למבקשת על ידי המשיבה החלה הליך אשר סופו הבלתי נמנע היה התרוקנות מדפי החנות, אובדן "חווית הקניה" ועצירת מכירות. עצירת האשראי למבקשת מבטאת, לטענת המבקשים, את ההפרה השנייה של התחייבויות המשיבה. המבקשת אומדת נזקיה בגין "מניעת רווח" במהלך 2011 בסך של 291,550 ₪.

בנוסף, הסתבר למבקשים שהמשיבה הקימה מחלקת צעצועים בסניף "מגה" בגדרה מתוך הפרת התחייבויותיה כלפי המבקשת ועוד הסתבר כי המשיבה מוכרת מוצרים למבקשת במחירים מופרזים. בכך רואים המבקשים הפרת חוזה שלישית וזו הסבה למבקשת נזק בסך של 300,000 ₪ לפחות.

המבקשים מוסיפים ומפנים אצבע מאשימה כלפי ששת וטוענים כי הוסכם על העמדת אשראי בסך 340,000 ₪ למבקשת למילוי ראשוני של מדפי החנות החדשה. בחירת המוצרים נעשתה על ידי מנהלת השיווק של ששת אך זו פעלה בחוסר תום לב ומכרה למבקשת מלאים עימם "נתקעה" ששת במקום המוצרים אשר נדרשו למבקשת בפועל להצבה ראשונית בחנויותיה. כתוצאה מכך, טוענים המבקשים, לקראת חג הפסח באפריל 2010 לא נמצאו קונים למוצרים אשר רכשה המבקשת מששת. המבקשים באו בטרוניה למנהלי ששת, דרשו כי תסכים להחזרת המוצרים שנרכשו ממנה והתנו את המשך רכישת מוצריה בקבלת זיכוי על המוצרים שיוחזרו. ששת הסכימה לדרישה זו, המוצרים נלקחו מחנויות המבקשים והועברו לחנות העודפים של ששת בירכא ולמבקשת ניתן זיכוי בכרטסת אצל המשיבה. דא עקא, טוענים המבקשים, שהנזק כבר נעשה. תחום מוצרי כלי הבית הנרכשים מהמשיבה ונמכרים בחנויות המבקשת הצטמצם לפדיון אפסי של כ- 6,000 ₪ לחדש במקום פדיון צפוי של 60,000 ₪ לכל הפחות. טוענים לפיכך המבקשים כי בכך מתבטאת ההפרה הרביעית של התחייבויות המשיבה ובכך הסבה למבקשת נזק של 340,000 ₪ בגין רכישות מלאי, 300,000 ₪ בגין השקעות בשיפוצים ו- 720,000 ₪ בגין הפסדי מכירות מסמוך למועד כריתת ההסכם ואילך.

במהלך דצמבר 2010 טענה המשיבה להפרש בתחשיבי חובות המבקשת לפי הכרטסות של הנהלת החשבונות ובסך של 200,000 ₪. המבקשת כפרה בתחשיב זה אך מאחר והובהר לה שאם לא תשלם לא תסופק לה סחורה נוספת, שילמה המבקשת סך של 200,000 ₪ בלא הצדקה. בכך רואים המבקשים את הפרת החוזה החמישית.

נזק נוסף לו טוענים המבקשים נובע מהכורח לערוך בדיקה חשבונאית כפולה. האחת ב- 15 לכל חדש לצורך הכנת דו"ח מע"מ של המבקשת והשני ב- 19 לכל חודש לצורך בדיקת דרישת התשלום של המשיבה. נוהל זה אילץ את המבקשת להוצאת כספים מיותרת על מערך הנהלת חשבונות והמסתכם ב- 8,000 ₪ לחדש ובסך הכל 240,000 ₪. גם במדיניות הפרסום של המשיבה מוצאים המבקשים ביטוי להפרת הסכם וחוסר תום לב של המשיבה שכן זו נעדרת הבחנה בין סניפים גדולים לקטנים, לסניפים בערים קטנות לכאלו בערים גדולות. המבקשים אומדים את הנזק בגין טענה זו בסך של 342,000 ₪.

עד אפריל 2011 עמדו המבקשים בתשלומים למשיבה למרות שלא הייתה להם הצדקה ובלית ברירה. לאחר מכן, חוללו שני שיקים שמשכה המבקשת בסך של 80,000 ₪ ובסך של 120,000 ₪. בסמוך לאחר מכן נקלע המבקש 3 לבעיות רפואיות ונוכח שמועות על כוונת המשיבה לתפוס חזקה בחנויות המבקשת, פנתה המבקשת לערכאות. בינתיים, חוללו בהוראת ביטול המחאות נוספות של המבקשת בסך כולל של 336,900 ₪.

המבקשת הגישה לבית המשפט בקשה לצו מניעה זמני האוסר על המשיבה לפגוע בפעילות המבקשת ולאחר מכן תביעה לחיוב המשיבה וששת לשלם לה פיצויים על נזקיה. המשיבה מצידה, הגישה בקשה למינוי כונס נכסים למימוש אגרת חוב. בעקבות זאת, שיתפו הצדדים פעולה להעברת כל המוצרים אשר נרכשו מהמשיבה בחזרה למשיבה. זיכוי שווי סחורה מוחזרת זו לפי ערכה הריאלי יביא, לטענת המבקשים, לביטול כל חוב ריאלי של המבקשים למשיבה. על המשיבה גם להשיב למבקשת את דמי הזיכיון אשר שילמה בגין החנויות השונות בסך של 400,000 ₪.

דיון

בדיון אשר התקיים ביום 1.2.12 נחקר המבקש 3 על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.